רגע לפני חג הפסח- כמה עצות אחרונות בנושאי דיאטה ושמירה על המשקל
מי שבזמן האחרון ירד במשקל, מי ששומר יפה על המשקל, וגם מי שחג הפסח מהווה עבורו נקודת מפנה והחלטה ש"אחרי החג אתחיל דיאטה" שואל את עצמו, "טוב, אז מה לעשות?"
האם כל העצות והאיחולים יעמדו בפרץ הגפילטעפיש של אמא? ומה עם החרוסת, החזרת, המצה המטוגנת ועוד כל מיני מאכלים ומטעמים, שאינם נגמרים ב-אֶת, אבל לא פחות טעימים ומפתים?!
לקוחה שירדה אצלי כבר למעלה מ-15 ק"ג עשתה ביחד אתי רשימה של מאכלים כאלה.
דרגנו אותם לפי המפתח הבא:
מאכלים שאני בכלל לא אוהבת (למשל, גפילטעפיש).
מאכלים שאני בכלל לא נוגעת, כי אסור לי או כי "נגמלתי" מהם (למשל, צ'יפס וקולה).
מאכלים שאני יכולה לוותר עליהם, גם כי אני אוכלת אותם כל השנה (למשל, אורז).
מאכלים שאני יכולה לדחות לחול המועד (למשל, קניידלך).
מאכלים שאני רוצה לאכול (למשל, מצה עם שוקולד, מצה ברייט).
מאכלים שאני לא מוכנה לוותר עליהם בשום פנים ואופן (למשל, חרוסת של אמא).
בסופו של דבר, הגענו למסקנה, שמספר המאכלים שאנחנו באמת רוצים לאכול או מתגעגעים אליהם הם מועטים יחסית (ואל תנסו להתחכם ולהגיד לי "אני אוהב הכול!"). הבעיה מתחילה בזה שאנחנו לא מרשים לעצמנו אותם והבחירה הראשונה שלנו היא במאכלים ה"מותרים", אלה שאנחנו "מצווים" לאכול אותם לפי הדיאטה. מה שקורה זה, שאחרי שאכלנו את ה"מותר" אנחנו אוכלים גם את ה"אסור", מרגישים ייסורי מצפון ורגשות אשם, שמובילים אותנו לאכילה בלתי נשלטת, בבחינת "אם קלקלתי אז עד הסוף..." מזה אנחנו משמינים!
ולא מהמצה עם השוקולד שאכלנו בחג, או שפרגנו לעצמנו מצה מטוגנת עם מעט שמן, או כף מהחרוסת בליל הסדר.
וזו העצה שלי ממש לפני החג הזה ולכל החגים: הכינו רשימה של מאכלים לפי הדרוג הזה, פחות או יותר. תגלו שהרשימה היא מועטה ואפילו מאוד. את המאכלים בדרוג הגבוה והגבוה ביותר (5 -6) אכלו במידה, בנחת וללא ייסורי מצפון. תרגישו מסופקים ומרוצים מבלי להשמין.
נצלו את החג לא רק לאכילה אלא לבילוי בחיק הטבע, למנוחה, לאגירת כוחות ולהנאה מהכול.
ואם עדיין לא "שבעתם" מכול העצות והמתכונים לחג, אתם מוזמנים לגלוש באתר שלי
ולדלות אותם משם.
חג כשר ושמח, באהבה,
יונה מאור מאמנת התזונה שלי www.close2u.co.il;0505604142 .