לפני ואחרי "סיפור גדול"- בכל הקשור לדיאטות

כשיצא לאקרנים הסרט "סיפור גדול", הוזמנתי אני עם עוד דיאטניות לצפות בו.

נזכרתי בו בשבוע האחרון, לאחר שראיינו את אחד משחקני הסרט, דביר בנדק, שמשחק בסרט אחר , עדיין כאיש שמן מאוד, לפני המהפך שעבר, הוריד 60! ק"ג ממשקלו בעקבות ניתוח לקיצור קיבה ושינוי באורח חייו. כחלק מהריאיון הראו כמובן גם קטעים מסרט זה, שכמדומני מרבית שחקניו, ובמיוחד הגיבור הראשי- איציק כהן עברו אותו תהליך, והם אנשים שונים בתכלית השינוי.

להזכירכם, "סיפור גדול" הוא סרט קטן על אנשים שמנים, שקצו ברודנות משטר הדיאטה, בהתייחסות המבזה אליהם של המדריכה בקבוצת ההרזיה שלהם, ובאי- קבלתם ע"י החברה והסובבים אותם.זהו המרד של השמן ה"אחר" במוסכמות החברה. כסמל למרד הם מתחילים לעסוק באומנות הסומו, אומנות לחימה יפנית, בה ככל שאתה שמן יותר כך אתה נחשב יותר. הגיבור לא רק שמנצח בקרב אלא זוכה להכרה בחברה ובלבה של אהובתו, השמנה גם כן...סרט שכדאי לראות על המסך הגדול כדי להבין את ממדי הגודל שאליו הגיעו השחקנים, ואולי גם כדי להזדעזע ולקבל פרופורציות. וגם כדי להתעמק בכלל בנושא הסטריאוטיפ של השמן/השמנה.

כאמור, עברו כבר למעלה משש שנים מאז הוקרן הסרט, ואולי נדמה היה לנו כי שמן הוא כבר לא נושא לגנאי, ללעג ולנידוי, הרי שהמציאות טופחת בפנינו פעם אחר פעם. החל מכל תכניות הריאליטי למיניהן, שם יש לכל משתתף דמות סטריאוטיפית. ואם זה מתאים אז גם לשמן יש בה חלק...

תבדקו כמה שמנים באמת מופיעים בתוכניות האלה, ואם היו, כמה זמן לקח להם שיודחו, בתכנית "הישרדות" השנה, המודח הראשון היה שמן מאוד (ולא עלינו גם גיי...), ב"אח הגדול" גם שמנמן כמו דודו הועלה מיד על המוקד, השאר היו מגבול האנורקסיה עד גבול הנורמלי, שנחשב כבר לשמן/שמנה (פלורי, אור...)

כמה שחקניות, זמרות, דוגמניות, נשות טלוויזיה שמנות אתם מכירים? וגם אם הן מפציעות לרגע, מעוררות התפעלות, שמחה ואנחת רווחה, ש"הנה סוף סוף מישהי בממדים נורמאליים", ועוד לא הספקנו להתרגל ל"תופעת הטבע" הזאת והיא במהירות הבזק, באיזה פלא שאינו מתרחש אצל מרביתנו מתכווצת למידות הנדרשות, מיה דגן, קרן פלס, נינט...ועבור לפוליטיקאים, שמנסים לצבור נקודות זכות אצל קהל המכורים לריאליטי, ועוברים מהפך כהרף עין, מצטמקים לנגד עינינו המשתאות, ראו דוגמת שי פירון והשר ישראל כץ...

ואם לא אלה, אז כל אותם סיפורים על האנשים שהורידו קילוגרמים רבים ממשקלם, הפכו לחצי, וכבר הם משתתפים בריצת מרתון, הופכים לגורואים בעיני עצמם ומטיפים לאחרים כיצד עליהם לנהוג...

ומה יהיה איתנו ה"עמך" הפשוטים, כיצד כל זה משפיע עלינו? האם אנחנו מאבדים תקווה מראש, אפילו לא מנסים לרזות, כי "במילא אשאר שמנה", או שלהיפך, אנחנו מתפתים לכל אותן דיאטות מזיקות, שמבטיחות לנו לרדת 10 ק"ג ב-10 ימים, אבל אינן מספרות לנו את כל האמת. אז נכון שהקילוגרמים ירדו מהר והנה החלום הושג, אבל באיזה מחיר? ותוך כמה זמן הכול יעלה חזרה?

לצערי, אני פוגשת יותר ויותר במטופלים שמגיעים אלי לאחר תהליך כזה, שבעי אכזבה וכישלון, חסרי כוח ומוטיבציה להניע את גלגל הדיאטה מחדש. או כמו שאמרה לי לא מזמן מישהי: "אני עם דיאטות גמרתי, לפני שנה בדיוק הייתי 15 ק"ג פחות, ותראי איך אני נראית עכשיו, העליתי את הכול בחזרה ופלוס..."

ואני אומרת לה ולכולנו: בואו לא נשתתף בסיפור הזה. לא ב"סיפור גדול" לא "בהישרדות" לא בכל מה שמלעיטים אותנו אמצעי התקשורת והסביבה הקרובה והרחוקה, אלא נחליט מה מתאים לנו, מה אנחנו רוצים ונפעל בהתאם. ואני אהיה תמיד מוכנה לעזור לכם, גם במראה שאעמיד מולכם לפרופורציה וגם בתמיכה שלי לתקווה ולהצלחה.