להחליט גם בדיאטה

מכירים את התמונה הבאה? אנחנו עומדים בצומת לא מוכר וללא שילוט וצריכים להחליט אם לפנות ימינה או שמאלה. החלטה פשוטה לכאורה, מקסימום טעינו ונצטרך לחזור לאותה נקודה. אבל הפחד שנסתבך ונאבד את הדרך עוצר בעדנו מלהחליט. לרוב, הצפירה העצבנית של הנהג מאחורינו גורמת לנו לפנות לצד כלשהו ו"מה שיהיה יהיה..." דוגמה מוכרת ובנאלית לכל הדעות.

אבל, בה נטוע גרעין האמת שבכל החלטה פשוטה או חשובה וגורלית: הפחד מכישלון ומהודאה שאיננו יודעים הכול וקשה לנו להחליט, והרצון שמישהו יחליט כבר עבורנו ולעזאזל התוצאות. הרי אז גם תמיד נוכל להאשים אותו...

כך אנחנו מתמהמהים ומתקשים להחליט אם לעזוב את מקום העבודה שלנו עכשיו אם בכלל; אם לשנות כיוון בחיים ולוותר על עיסוקנו הנוכחי; באיזה תחום כדאי ללמוד/לעסוק; האם להיות שכיר או עצמאי או גם וגם; להישאר בבית ולגדל את הילדים, לעבור דירה, להחליף מכונית, אם בכלל, ועוד התלבטויות קשות. טוב, כל הדוגמאות הללו אינן פשוטות וקלות להחלטה, והן גורליות לעתים לחיינו. ועדיין, יש אנשים שיותר קל להם להחליט והם עומדים מאחורי החלטתם, או יודעים ללמוד מהטעויות, לתקן ולהחליט שוב במקרה הצורך.

ויש אפילו כאלה, שקשה להם להחליט החלטות פשוטות יותר. אלה שיעמדו מול המראה בחנות הנעליים, ימדדו עשרות זוגות ולבסוף יצאו במפח נפש וייכנסו שוב לחנות השניה... בבית הם יצטערו שלא קנו את המגפיים ההם...הם אולי היו זקוקים למישהו שיחליט עבורם.

כך גם בדיאטה. אנחנו הרי יכולים להתלבט שנים ולא לעשות את הצעד ולהחליט, שזהו צריך להיכנס למשטר של דיאטה ותזונה נכונה. לרוב מישהו "צופר מאחורינו" ומחליט עבורנו: הרופא, בן/בת הזוג/ חברה לעבודה, המוכרת בחנות הבגדים, ואפילו תצלום שלנו בפלפון בממדים מבהילים...אבל החלטה שבאה מתוכנו ללא התערבות גורם חיצוני שלמה יותר וקל לעמוד בה כי היא באה מבפנים, אף אחד לא כפה עלינו לעשותה, וכמובן לעמוד בה.

והצימוק שבכל החלטה הוא, שברגע שהגענו להחלטה כל שהיא, אנחנו מרגישים תחושת הקלה ושחרור. כי בינינו, בשלב כל שהוא כמעט כל אחד יודע לאיזו החלטה הוא צריך להגיע. רק דחיפה קלה ומחליטים.

אז למה להתמהמה? החליטו עכשיו להתחיל בדיאטה ואני כאן לעזרתכם!