יום העצמאות ה- 70 למדינת ישראל – האם העצמאות- השחרור המיוחל מהדיאטה הגיע, ואיך מאמנת לתזונה יכולה לע

לא, איני מתכוונת לדבר השנה על בשרים, על מנגלים ועל עוד מאכלים אופייניים ליום העצמאות. על זה תוכלו לקרוא בכל עיתון ולצפות בכל תכנית בישול בכל הערוצים בטלוויזיה...וכן, גם באתר שלי- מה אוכלים וכמה.

הפעם אני רוצה להעלות שאלה הקשורה בעצמאות שלנו כבני אדם:

האם להיות עצמאיים זה אכן תמיד משהו חיובי? בכנות, לעתים אנחנו מתגעגעים גם לתלותיות שלנו באחרים, לזה שאולי מישהו ידאג לנו/יכין לנו/יעשה במקומנו...בדיאטה זה מובן פי כמה. ולא, לא שמישהו אחר יעשה את הדיאטה במקומנו...אלא שיעזרו לנו, שנגיע הביתה מהעבודה והסלט יהיה חתוך דק-דק מתובל בטעם הרצוי, מונח בקערה יפה על השולחן, טרי-טרי, רק להתיישב ולאכול...או שיהיה לנו בן או בת זוג לצעידה, כזה שימשוך אותנו בכוח מהספה, גם כשאין לנו חשק, ונצא אתו כל יום להליכה.

או שיהיה לנו מישהו שנוכל לספר לו על הקשיים שלנו בדיאטה, ובעיקר יבין מה עובר עלינו,

ייתן לנו עצה טובה, ינחם אותנו והכי חשוב יתמוך בנו ויעודד אותנו להמשיך...

זה יכול להיות בן אדם הקרוב אלינו, בן זוג, שרצוי לשתף אותו בקשיים, וגם לבקש ממנו שיכין לנו את הסלט הנ"ל (או יערוך קניות, או משהו אחר...), זו יכולה להיות חברה קרובה, אולי כזאת שגם עושה דיאטה, כי בשתיים זה יותר קל... וזו יכולה להיות גם אשת מקצוע, מאמנת כושר, מטפלת אחרת, ואולי מאמנת לתזונה או דיאטנית צמודה, כזאת שאפשר לתקשר אתה און-ליין, ישירות ובמיידי.

רוצים דוגמה?לפניכם ווטסאפ שניהלה אתי השבוע אחת מלקוחותיי (מ'):

מ': כמה כפות גרנולה אפשר לשים ביוגורט עם פירות ודבש? איך מחשבים?

אני: 2 כפות שטוחות= 1לחם/פחמ', אבל כל המנה 4 פחמ', אז בזהירות!

מ': הבנתי...בזה נגמר הפחמימות להיום...

אני: ולמחר!

מ': הבנתי. הפסקתי לאכול. יצא לי התיאבון. אכלתי רק חצי...

אני: זה או זה או יוון (הסבר: לשם היא נוסעת בקרוב ורוצה להיראות טוב...)

מ': תודה, את עוזרת לי. טוב שכתבתי לך. אני שבעה. למה סתם לתקוע?

אותה לקוחה ירדה 900 גרם השבוע, היא היתה זקוקה לדחיפה קטנה וזה עבד...

אז טיפ קטן ממני אליכם לסיום, אל תהיו "גיבורים" תמיד, בקשו עזרה מאחרים, ותצליחו!

כל טוב, חג עצמאות משוחרר וחופשי,

באהבה, יונה מאור.